מתוך הרצאתו של ירמיהו הלפרן על הכשרה הגנתית בכינוס בקראקוב 1935

להלפרן , שגילה יוזמה מרובה ופיתח את בתי הספר למדריכים ולסמלים , ניתנה בכינוס הזדמנות לעשות ' חשבון הנפש . ' הוא שאל את שלוש השאלות : למה , מה והיאך . בשאלה הראשונה סיכם את תוכן חיבורו ' עיקרי הסטראטגיה העברית / ודיבר על ההגנה האינדיבידואלית והקולקטיבית , והאיר את האספקטים העולמיים של צורכי ההגנה היהודית כנגד האנטישמיות : 'העם היהודי כולו מוקף שונאים ואויבים המוכנים להשמידו ולהרוס עמדותיו הכלכליות . השונא היהודי מאורגן יפה , בעל הון והשפעה , עיתונות , סיפרות , בתי ספר ואפשרויות תעמולה רחבות . האוייב מזויין ומאורגן לעתים קרובות מאוד בצורה צבאית . מתנגד זה אינו לוחם נגד יהודי כפרט , ולא נגד קבוצות יהודיות בודדות , אלא נגד העם העברי כולו . הוא יוצר תוכניות מילחמה ... כדי להביא את העם היהודי
מצב של אפיסת כוחות והעדר השפעה ... בהיות לכול העם כולו אוייב משותף המעמיד בסכנה את כל שכבותיו , חייב העם ( אם חושב עצמו לגוף חי ) להתאחד וליצור תוכנית הגנה משותפת ומנגנון משותף , או לפחות קואורדינאציה של פעולות מנגנוניו השונים . השאלה אינה עוד שאלת ההגנה , אלא שאלת הביטחון של העם , או האסטראטגיה העברית העולמית . ' בהכ שרה ההגנתית ראה אפוא הלפרן עניין לאומי כללי - עניין יהודי עולמי .

ובשאלת ה'היאך ' התוכנית צריכה להתאים לתפקידים הגדולים , וההכשרה ההגנתית במובן המיקצועי היא רק חלק קטן בה . הידיעה להשתמש בכוח פיסי ובכלי הגנה שונים היא רק בעלת ערך ממדרגה שנייה , ו'הרבה יותר חשוב הוא החומר האנושי , אופיו ותכונותיו . לא הנשק העיקר , אלא המחזיק בו . נשק בידי איש מחוסר הדר , פחדן , בלתי אחראי , בעל השקפה זרה - לא רק אינו מועיל , לעתים קרובות אף מסוכן . הדבר החשוב בהכנת מגינים עברים הוא חינוכם והכשרתם האישית ' . החינוך הבית"רי בתחום זה אינו יכול להיות חיקוי לתוכניות של זרים , 'אלא עלינו ליצור תוכנית משלנו ' , תוכנית של אלה שהם תמיד מיעוט קטן , ושנגזר עליהם לעמוד בפני מתנגד מאורגן יפה , ממושמע , וקרובות - אף מזויין . הנשק שבידי היהודים מועט , לרוב ישן , ובמצב גרוע , ו'מיספר הכדורים מוגבל מאוד , ולרוב אין לקוות לריזרבה של כדורים ' . הטאקטיקה מתחייבת על פי תורת מילחמת הכוח הקטן והחלש נגד הכוח הגדול והחזק . מתחייב אפוא היתרון האינדיבידואלי : 'כל מגן יהודי צריך להיות שקול כנגד שלושה ... כל בית"רי צריך להיות כקצין .
גדולה ההתקדמות שנתברכה בה בית"ר בארבע השנים הקודמות , אלא שעדיין רחוקים מן המטרה . הלפרן רמז על הטאקטיקה הפארטיזאנית , והודיע על התוכניות ליצירת בתי ספר למדריכים מיקצועיים , בתי ספר להתמחות . והפטיר בפאראפראזה על דברי ראש בית"ר : בית"ר היא בית ספר וצבא . 'בית"ר היא חינוך והכשרה , הכשרה לקראת תפקידים כיבושיים וחלוציים , וכול צעד לקראת מטרתנו הוא — מילחמה קשה המחייבת אותנו להיות אנשי צבא ולוחמים בעלי ידיעות רחבות ויתרונות אישיים גדולים . על כן , צריכה גם צורתה האירגונית של בית"ר להיות מתאימה לצבא במובן הרחב של מלה זו , צבא המוכן בכול רגע להוציא כל פקודה ולהגשים כל פעולה בכול התנאים ובכול המצבים '

מחבר/ים: ח. בן-ירוחם
שם הספר: ספר בית"ר : קורות ומקורות - כרך ב : אל העם, חלק ראשון
שם ההוצאה: מכון ז'בוטינסקי בישראל
שנת ההוצאה: תשל"ג - 1973
עמוד: 398