1931 - פקודה ליסוד מוזי...פקודה ליסוד מוזיאון בית"ר1931 - פקודה ליסוד מוזיאון בית"רקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (5)
הפקודה ליסוד המוזיאון ...
בנית אולם הנוער במצודת זאב...
תנו יד להקמת בית ז'בוטינסקי...
נפתח לקהל המוזיאון המורחב...
תערוכה לרגל 30 שנה לבית"ר העולמית...
בשנות השלושים המוקדמות של המאה ה-20, בעקבות הצעותיהם של מוסדות התנועה הרוויזיוניסטית בגולה, התקבלה החלטה להקים בארץ-ישראל ''מוזיאון בית''ר'', אשר יאסוף חומרים ארכיוניים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. ד''ר יוסף פעמוני, מראשוני התנועה הרוויזיוניסטית ובית''ר בארץ-ישראל, החל לרכז בדירתו בתל-אביב גזרי עיתונות, מסמכים, תצלומים וכרוזים של התנועה. ב- 1937 הועבר החומר למשרדו בקופת חולים לאומית, שם המשיך פעמוני עם מספר מתנדבים לאסוף חומר ולסדרו.
בשנת 1938, בעקבות חיפושי הבולשת הבריטית אחר חשודים בהשתייכות לאצ''ל והעלאתו לגרדום של שלמה בן-יוסף, הופסק איסוף החומר וסידורו במשרדי קופת החולים. פעילות הארכיון חודשה רק ב- 1940 עם הפסקת פעילות האצ''ל נגד הבריטים בפרוץ מלחמת העולם השנייה. החומר הרב שהצטבר במשרדי קופת החולים הועבר לבניין ''מצודת זאב'' בתל-אביב, בו שוכן הארכיון עד היום.
לאחר מלחמת העולם השנייה חודש הקשר עם הגולה ולארכיון החלו להגיע מסמכים הקשורים בפעילות בית''ר והתנועה באירופה. ד''ר יוסף פעמוני שהשתתף בקונגרס הציוני ה-כ''ב, ב-1946, נפגש עם נציגי התנועה הרוויזיוניסטית וביקש מהם למסור ל''מוזיאון בית''ר'' פרסומים, תצלומים ומסמכים המשקפים את פעילותם. באותה עת הופקד גם ארכיונו האישי של זאב ז'בוטינסקי. ב-1947, זמן קצר לפני שתנועת בית''ר הוכרזה על-ידי המנדט הבריטי כתנועה בלתי חוקית, שונה שם ''מוזיאון בית''ר'' ל''מכון ז'בוטינסקי'' ובכך ניצל מסגירתו.
לאחר קום המדינה, התמסד ניהול המכון וד''ר פעמוני גיבש תכנית לקליטת החומר הארכיוני והצגתו לקהל המבקרים. הארכיון החל לשמש גם כארכיון של תנועת החרות ולאחר מכן של גח''ל והליכוד. בשנת 1958 הארכיון קיבל מעמד ''ארכיון ציבורי'', על פי חוק הארכיונים.
בשנת 1964 לפי בקשת הנהלת המכון הגיש ההיסטוריון ד''ר דניאל קארפי הצעה לארגון החומר הארכיוני וסידורו על פי העקרונות של מקצוע הארכיונאות. פסח גני שהתמנה לתפקיד מנהל הארכיון לאחר פטירתו של ד''ר פעמוני, יישם את התכנית והמשיך בפיתוח הארכיון.
בשנת 1990 עם פרישתו של פסח גני עבר התפקיד לידי אמירה שטרן, שהחלה בתהליך המיחשוב והדיגיטציה של הארכיון.
בשנות השלושים המוקדמות של המאה ה-20, בעקבות הצעותיהם של מוסדות התנועה הרוויזיוניסטית בגולה, התקבלה החלטה להקים בארץ-ישראל ''מוזיאון בית''ר'', אשר יאסוף חומרים ארכיוניים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. ד''ר יוסף פעמוני, מראשוני התנועה הרוויזיוניסטית ובית''ר בארץ-ישראל, החל לרכז בדירתו בתל-אביב גזרי עיתונות, מסמכים, תצלומים וכרוזים של התנועה. ב- 1937 הועבר החומר למשרדו בקופת חולים לאומית, שם המשיך פעמוני עם מספר מתנדבים לאסוף חומר ולסדרו.
בשנת 1938, בעקבות חיפושי הבולשת הבריטית אחר חשודים בהשתייכות לאצ''ל והעלאתו לגרדום של שלמה בן-יוסף, הופסק איסוף החומר וסידורו במשרדי קופת החולים. פעילות הארכיון חודשה רק ב- 1940 עם הפסקת פעילות האצ''ל נגד הבריטים בפרוץ מלחמת העולם השנייה. החומר הרב שהצטבר במשרדי קופת החולים הועבר לבניין ''מצודת זאב'' בתל-אביב, בו שוכן הארכיון עד היום.
לאחר מלחמת העולם השנייה חודש הקשר עם הגולה ולארכיון החלו להגיע מסמכים הקשורים בפעילות בית''ר והתנועה באירופה. ד''ר יוסף פעמוני שהשתתף בקונגרס הציוני
ה-כ''ב, ב-1946, נפגש עם נציגי התנועה הרוויזיוניסטית וביקש מהם למסור ל''מוזיאון בית''ר'' פרסומים, תצלומים ומסמכים המשקפים את פעילותם. באותה עת הופקד גם ארכיונו האישי של זאב ז'בוטינסקי. ב-1947, זמן קצר לפני שתנועת בית''ר הוכרזה על-ידי המנדט הבריטי כתנועה בלתי חוקית, שונה שם ''מוזיאון בית''ר'' ל''מכון ז'בוטינסקי'' ובכך ניצל מסגירתו.
לאחר קום המדינה, התמסד ניהול המכון וד''ר פעמוני גיבש תכנית לקליטת החומר הארכיוני והצגתו לקהל המבקרים. הארכיון החל לשמש גם כארכיון של תנועת החרות ולאחר מכן של גח''ל והליכוד. בשנת 1958 הארכיון קיבל מעמד ''ארכיון ציבורי'', על פי חוק הארכיונים.
בשנת 1964 לפי בקשת הנהלת המכון הגיש ההיסטוריון ד''ר דניאל קארפי הצעה לארגון החומר הארכיוני וסידורו על פי העקרונות של מקצוע הארכיונאות. פסח גני שהתמנה לתפקיד מנהל הארכיון לאחר פטירתו של ד''ר פעמוני, יישם את התכנית והמשיך בפיתוח הארכיון.
בשנת 1990 עם פרישתו של פסח גני עבר התפקיד לידי אמירה שטרן, שהחלה בתהליך המיחשוב והדיגיטציה של הארכיון.