בשנת 1939, במסגרת התיישבות חומה ומגדל חידשה קבוצת אנשי
בית"ר, בסיוע אביגדור מירקין, סגן מנהל פיק"א שהיה איש בית"ר, את נקודת התיישבות תל צור על גבעת אום-אל-עלק. נקודה זו נוסדה על ידי אנשי העלייה השלישית, שהוחלפו ב-1919 על ידי קבוצת לופט ואלו הוחלפו ב-1922 על ידי משמר הוולגה. המקום ננטש ב-1923. עם חידוש היישוב על ידי אנשי בית"ר, הייתה זו נקודת ההתיישבות השנייה של תנועת זו, אחרי רמת טיומקין שליד נתניה. כעבור שנתיים, ב-1941 החליטו אנשי המקום לעבור למבנה החאן של שוני.

עקב בידודו של המקום יכלו אנשי האצ"ל לערוך במקום אימונים, החל באימוני פרט, דרך אימוני כיתה ותרגילי סדר ועד אימוני נשק. במקום נערכו קורסי שימוש בנשק, חבלה וכדומה, בנוסף נערכו כאן קורסי מפקדים של האצ"ל, חלקם בפיקוד קציני צבא פולניים.

המקום היווה נקודת הערכות ויציאה למבצעים שונים, ביניהם ההשתלטות על רכבת הנשק, פריצה למחנה 80 במטרה לגנוב ממנו נשק, ההתקפה על בניין הבולשת בחיפה והפריצה לכלא עכו.

בשנת 1946 החליטו אנשי היישוב לעבור לנחלת ז'בוטינסקי אשר בבנימינה והמקום נשאר כמתקן אימונים ומחנה הדרכה של האצ"ל. במסגרת שילוב האצ"ל בצה"ל ננטש המקום, עד שהקרן הקיימת ועמותת יוצאי האצ"ל החליטו לשפצו ולהפכו לפארק לשימוש הציבור.

בשנים 1986-‏1988 בוצעה בפארק עבודת שימור מבנים שאיפשרה את הקמתם של מוזיאון ומסעדה בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ ובביצוע קרן קיימת לישראל.

קשתות המבנה של חאן שוני הופיעו על שטר בערך 100 שקל שעליו התנוססה תמונתו של זאב ז'בוטינסקי.

הטיילת שלאורך הכביש המוביל מזכרון יעקב לבנימינה נקראת טיילת שוני.
כיום נקרא המקום פארק ז'בוטינסקי, הנקרא גם מבצר שוני, נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב (בתחום המועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה). המקום שימש בתקופת המנדט כבסיס ההדרכה המרכזי של האצ"ל וכיום, בנוסף על הפארק עצמו המשמש כאתר נופש פעיל, פועלים במקום מוזיאון לוחמי האצ"ל בתוך מבנה מהתקופה העות'מאנית, מוזיאון אחיעם לפיסול הכולל פסלי אבן, אורכסטרה ותיאטרון מהתקופה הרומית מהמאה השלישית לספירה, מוזיאון לתולדות ההתיישבות הבית"רית ומוזיאון ארכאולוגי.